היי, מה שלומכם?
פעם ראשונה שאני עושה שיעורים בבלוג.... :-)
שאלה 1 -- 3 דוגמאות לשינויים מהותיים שהמהפכה יצרה בחיי הפרטיים:
פעם ראשונה שאני עושה שיעורים בבלוג.... :-)
שאלה 1 -- 3 דוגמאות לשינויים מהותיים שהמהפכה יצרה בחיי הפרטיים:
- תמונות ואלבומים בפיקסה- כל כך קל ונוח לחזור מהים, לחבר את המצלמה למחשב, לראות את התמונות, לעשות סינון מהיר, בלחיצת כפתור להעביר את התמונות לפיקסה ולערוך את האלבום, עוד שני קליקים והאלבום נשלח לסבתא בחיפה... חוץ מהשקעה ראשונית במצלמה לא הוצאתי שקל על פיתוח תמונות שאני לא יודעת איך הן נראות.
- אי מיילים- בכל מקום או טופס שבו אני נדרשת להשאיר פרטים יש שורה לרשום את כתובת המייל שלי. לא לחינם משתמשים במילה "כתובת", אם פעם היית מחכה למכתב ולדוור, היום ב- 2 קליקים ובלי לחכות הרבה כל מכתב מגיע ישירות, חוסך מעטפה ובול ונשמר בצורה נוחה בלי לתפוס מקום. השימוש במייל הפך לכל כך פשוט וזמין שלא ברור איך הסתדרנו פעם... העובדה שניתן לבדוק את המייל מכל מקום (כמו צב עם בית על הגב, הכתובת הולכת איתך) והאפשרות לסנכרן את הכל לכלי אחד משפרות ומקלות עוד יותר.
- פורום המורים לגיאוגרפיה- מאז שהתחברתי לפורום המורים, פתאום אני "מכירה" מלא מורים מהמקצוע ומכל הארץ, בעלי ידע מרשים ושפע רעיונות שהם שמחים לחלוק. רק תרשום בפורום שאתה צריך דף עבודה בנושא גיאוגרפי ומיד תקבל דברים מעובדים או הפניות איפה אפשר למצוא מידע.
שאלה 2 -- דוגמאות לשינויים מהותיים שהמהפכה יצרה בביה"ס:
המהפכה עדיין לא יצרה מהפכה בביה"ס שלי, אבל יש צעדים קטנים בדרך
- תקשורת עם הורים ותלמידים דרך המשו"ב- הילדים נולדו לתוך עולם טכנולוגי, יש להם כישרון מובנה בקצות האצבעות להבין את הטכנולוגיה ולהשתמש בה ולכן נוח מאוד להעביר להם מידע בערוץ הזה. לגבי ההורים הם לומדים להכיר את יתרונות הכלי ויכולים להתעדכן גם תוך כדי יום העבודה שלהם. אני מזכירה להם יום יום להיכנס למשו"ב ולהפוך את המשו"ב לאתר שהם נכנסים אליו באופן קבוע.
- בחט"ע שיעורי גיאוגרפיה נעשים בחדר המחשבים (יש בחדר גם ברקוד). במצב אידאלי כזה השימוש בילקוט הדיגיטלי ובאתר מבט גיאוגרפי הם פשוטים ונוחים
שאלה 3 -- החזון של רובינסון
קשה לי לסכם את הדברים עם הסכמה או חוסר הסכמה. לדעתי בעולם אינדבידואלי לא הגיוני שיש מסגרת אחת שאמורה להתאים לכולם. מכאן עולה צורך במסגרות שונות ובמטרות שונות. לא כולם צריכים להיות בעלי בגרות או תואר, כמו שלא כולם לא יכולים להיות מנהלים. בכל מסגרת עבודה (גם העבודה הכי פחות שווה) יש מנהל אחד והרבה עובדים. אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא ללמד איך ללמוד ואיך להתמודד עם מציאות. לא משנה אם נלמד טקסט בהיסטוריה או בתנ"ך, העיקר שיידעו לקרוא קריאה ביקורתית. צריך ללמד כלי, לתת חכה ולא דגים.
קשה לי לסכם את הדברים עם הסכמה או חוסר הסכמה. לדעתי בעולם אינדבידואלי לא הגיוני שיש מסגרת אחת שאמורה להתאים לכולם. מכאן עולה צורך במסגרות שונות ובמטרות שונות. לא כולם צריכים להיות בעלי בגרות או תואר, כמו שלא כולם לא יכולים להיות מנהלים. בכל מסגרת עבודה (גם העבודה הכי פחות שווה) יש מנהל אחד והרבה עובדים. אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא ללמד איך ללמוד ואיך להתמודד עם מציאות. לא משנה אם נלמד טקסט בהיסטוריה או בתנ"ך, העיקר שיידעו לקרוא קריאה ביקורתית. צריך ללמד כלי, לתת חכה ולא דגים.
אהלן.
השבמחקאיזה יופי, אם יש לך ברקו בחדר ג"ג, זה יכול להיות שינוי אדיר בהתנהלות הכיתתית (גם הסמרטפונים יכולים להיות שינוי לא מבוטל).
אגב, אם את עובדת עם הילקוט הדיגיטלי, יש היום (רביעי) בערב שיעור סינכרוני על יכולות מתקדמות בילקוט.